לקראת ראשית ההתחלה של הפיילוט של הניסיונות הראשונים ליציאה מהמשבר

חג החירות עבר על עם ישראל במרפסות ובמסכים, עם גיחות תכופות אל המקרר.

בינתיים הולכים וגוברים הקולות, גם בקרב הציבור, ברחש הרשתתות החברתיות, וגם מתוך מעגלים מקצועיים שונים, הקוראים לשחרור הדרגתי של מדיניות הסגר, ומעבר זהיר לאמצעי בקרה ושליטה חדשים וגמישים על התפשטות המגיפה.

טרם התקבלו החלטות רשמיות, אולם המשמעות של צעדים כאלה, אם וכאשר יבוצעו, היא של חזרה זהירה והדרגתית של סקטורים שלמים לפעילות, והחייאה איטית (ולא בהכרח רצופה) של הפעילות הכלכלית במשק.

חשוב להדגיש שבכל התרחישים המתפרסמים ובכל מסמכי ההמלצות, תרבות הפנאי, ובתוכה התיירות, נתפסים כמותרות משני טעמים- הם אינם נתפסים כחיוניים למשק, מצד אחד, והפוטנציאל שלהם להוות מוקדי התפרצות מחודשים הוא גבוה ביחס למגזרים אחרים. 

ישראל, בעניין זה, איננה ייחודית. גם דנמרק ואוסטריה, שהחלו השבוע בצעדים ראשונים של שחרור המשק לפעילות כלכלית, השאירו על כנן את המגבלות על התיירות, ואינן מפרסמות כוונה לשחרר אותן בשבועות הקרובים.

ישנם גם יוצאים מהכלל. היוזמה של החברה להגנת הטבע ואיגוד רופאי בריאות הציבור אשר קוראת לממשלה לאפשר לציבור את היציאה אל הטבע ואל המרחבים הפתוחים, היא משמעותית ביותר, בעיקר עבורנו כאן בהר הנגב. 

במציאות זו חשוב להפנים שתי תובנות חשובות:

1. לא תהיה התאוששות, תהיה הסתגלות
לא תהיה חזרה לשגרה, תתפתח שגרה חדשה

הקורונה לא תיעלם, וגם אחרי שיימצא חיסון, ההשפעה התודעתית של המגיפה ושל צעדי המניעה, ישנו את פני עולם התיירות באופן בלתי הפיך. 

הסקר שנערך במו"פ מדבר וים המלח, מצביע, בין השאר, על ירידה בתיירות המאורגנת, צמיחה בתיירות העצמאית, ועל עלייה בחשיבות אמצעי השיווק והמכירה הדגיטליים.

הרבה מן המגמות העתידיות עדיין לא ברורות, אבל על כולנו לאמץ גישה של חיפוש הזדמנויות בשינויים וניצולן לקידום העסק. מי שיעצור את הנשימה ויחכה ש"המצב הנורמלי" יחזור - ימצא את עצמו מחוץ למשחק.

2. ההקלות בסגר, וצעדי החייאת הפעילות, יתרחשו לאט ובהדרגה, ויציבו בפני כולנו אתגר בזיהוי המועד הנכון להתניע את הפעילות

הממשלה תאשר הקלות במדיניות הסגר בהדרגה, ותשפוט אותן לאור מימדי ההדבקה. בהחלט ייתכנו התפרצויות חדשות, והחמרות מחודשות. במקביל צהל יתחיל לשחרר חיילים לחופשות, בתי הספר יחזרו לפעילות חלקית, וסקטורים שונים ישובו לעבוד. על כל בעל/ת עסק לערוך הערכת מצב יומית ולקבל החלטה על החייאת מאמצי שיווק ועל תחילת פעילות. אף שאנחנו נעשה כל מאמץ לייצר מנופים משמעותיים לזירוז הצמיחה, אסור לחכות להכרזה דרמטית על הסרת כל ההגבלות ביום אחד.

אז מה עושים בינתיים?

1. שימרו על קשר עם הלקוחות. דווקא בתקופה הזאת חשוב לספר ללקוחות מה אתם מתכננים, ולהזכיר להם עד כמה כדאי יהיה להם לשוב ולבקר. מומלץ לצפות בהרצאה של יעל אנגלר בעניין הזה.

2. נתחו בכתב את קהלי היעד שאליהם תפנו עם תחילת ההקלות. חישבו על קהלים שמתאימים לכם, שאתם מעריכים שיהיה להם מספיק כסף (למרות מה שנאמר בתקשורת- ישנם סקטורים שלמים שדווקא מרוויחים בתקופה הזאת), ושתוכלו לפנות אליהם בקלות. 

3. עדכנו את כל הנכסים הדיגיטליים שלכם- 
א. אתם מופיעים במפות גוגל? אם לא- רישמו את עצמכם. אם כן- עדכנו תמונות, מידע ותיאורים.

ב. חדשו את דף הפייסבוק שלכם

ג. עדכנו את אתר האינטרנט שלכם

באותו הקשר, אם העסק שלכם נשען גם על מוצרים מוחשיים- יין, גבינות, יצירות אומנות- זה הזמן לשקול ברצינות הקמה של חנות אינטרנטית. עמותת יוניסטרים מציעה סיוע לעסקים בתחום זה.

4. שימרו על קשר עם העובדים שלכם. גם אם הם לא ישובו לעבוד אצלכם, זיכרו שהם שגרירים מצויינים עבורכם. ברוב המקרים העובדים שיצאו לחל"ת או אפילו פוטרו מבינים שאתם לא אשמים במצב, ויוכלו לעזור לכם להחיות את הפעילות.

5. זה הזמן לבדוק שותפויות טקטיות. הדגש כאן הוא לא על אסטרטגיה, אלא על שותפויות יומיומיות שעוזרות בעיקר לצמצם עלויות- האם אתם יכולים להתארגן יחד עם המתחרים שלכם כדי לקבל מחיר טוב יותר מאחד הספקים? האם אתם יכולים לעשות הסכם עודפים על הזמנות קטנות? 

6. מימון מימון מימון
בין אם אושר לכם מענק העצמאיים ובין אם בחרתם (בלב כבד) לקחת הלוואה, וגם אם לא קיבלתם סיוע משום גורם- חיוני למפות את כל המשאבים הפיננסיים שלכם ולהבין כמה משאבים נשארו לכם כדי להתניע מחדש. זיכרו שמהרבה מאוד בחינות אתם עומדים לפתוח את העסק מחדש, על כל המשמעויות- תזרים שעוד לא הניע, לקוחות שצריך לעורר, ספקים חדשים שצריך לחתום מולם, מתחרים לא ברורים

אנחנו נמשיך ונעדכן, עומדים לרשותכם בכל שאלה או בקשה

צוות תיירות הר הנגב